ריתוך הוא תהליך ייצור לחיבור חומרים, בדרך כלל מתכות או פולימרים תרמופלסטים, על ידי שימוש בחום גבוה כדי להמיס את החלקים יחד ומאפשר להם להתקרר וגורם להתמזגות. ריתוך נבדל מטכניקות חיבור מתכת בטמפרטורה נמוכה יותר כמו הלחמה שאינן ממיסות את המתכת הבסיסית.

בנוסף להמסת המתכת הבסיסית, חומר מילוי מתווסף בדרך כלל למפרק ליצירת בריכה של חומר מותך (בריכת הריתוך) שמתקררת ליצירת מפרק שמתבסס על תצורת הריתוך ויכול להיות חזק יותר מחומר הבסיס (מתכת-אב). ניתן להשתמש בלחץ יחד עם חום, או בפני עצמו, כדי לייצור ריתוך.

תהליך הריתוך של מתכות דורש לרוב הגנה על מתכות המילוי או המתכות המומסות מפני זיהום או חמצון.

ניתן להשתמש במקורות אנרגיה רבים ושונים לריתוך, כולל להבת גז, קשת חשמלית, לייזר, קרן אלקטרונים, חיכוך ואולטרסאונד. תהליך הריתוך עשוי להתבצע בסביבות רבות ושונות, כולל באוויר הפתוח, מתחת למים ובחלל החיצון. ריתוך הוא פעולה מסוכנת ונדרשים אמצעי זהירות בכדי להימנע מכוויות, התחשמלות, נזקי ראייה, שאיפת גזים ואדים רעילים וחשיפה לקרינה אולטרה סגולה אינטנסיבית.

עד סוף המאה ה -19, תהליך הריתוך היחיד היה ריתוך בחישול, בו נפחים השתמשו במשך אלפי שנים כדי לחבר ברזל ופלדה על ידי חימום ופטיש. ריתוך קשת וריתוך דלק אוקסי היו בין התהליכים הראשונים שהתפתחו בסוף המאה ה-19, וריתוך בהתנגדות חשמלית בא לאחר זמן קצר. טכנולוגיית הריתוך התקדמה במהירות בראשית המאה העשרים, כאשר מלחמות העולם הובילו את הביקוש לשיטות חיבור מתכות אמינות וזולות. לאחר המלחמות פותחו מספר טכניקות ריתוך מודרניות, כולל שיטות ידניות כמו ריתוך בקשת חשמלית מוגנת, אחת משיטות הריתוך הפופולריות ביותר כיום, כמו גם תהליכים חצי אוטומטיים ואוטומטיים כגון ריתוך בקשת חשמלית מוגנת גז וריתוך אלקטרוסלאג. ההתפתחות התמשכה בהמצאת ריתוך קרני לייזר, ריתוך בקרן אלקטרונים, ריתוך בפולס מגנטי וריתוך בחיכוך בחצי האחרון של המאה. כיום המדע ממשיך להתקדם. ריתוך רובוטי הוא דבר שבשגרה במסגרות תעשייתיות, והחוקרים ממשיכים לפתח שיטות ריתוך חדשות וזוכים להבנה רבה יותר של איכות הריתוך.