אלומיניום יכולה להיות מסוגסגת עם מתכת רכה אחרת, כגון נחושת. למרות ששתי המתכות הן רכות מאוד, סגסוגת האלומיניום שתתקבל מהשילוב תהייה הרבה יותר חזקה וקשה. הוספת כמות קטנה של פחמן אל-מתכתי לברזל ממיר את המשיכות הרבה של הברזל עבור החוזק הגבוה של סגסוגת הנקראת פלדה. בשל החוזק גבוהה, במקביל לקשיחות משמעותית, ויכולתה להשתנות במידה ניכרת על ידי טיפול תרמי, פלדה היא אחת הסגסוגות השימושיות והנפוצות ביותר בייצור מודרני. על ידי הוספת כרום לפלדה, ניתן לשפר באופן משמעותי את עמידותה בפני קורוזיה, ע"י יצירת סגסוגת בשם נירוסטה, בעוד הוספת סיליקון תשנה את המאפיינים החשמליים שלה.
בעוד שהמסגסגים בדרך כלל חייבים להיות מסיסים במצב הנוזלי, הם עשויים לא להיות מסיסים במצב המוצק. אם הם נשארים מסיסים במצב המוצק, התערובת המוצקה הנוצרת הינה בעלת מבנה הומוגני המורכב מגבישים זהים ונקראת פאזה. אם במהלך הקירור המסגסגים מפסיקים להיות מסיסים, הם יכולים להיפרד כדי ליצור שניים או יותר סוגים שונים של גבישים, יצירת מייקרו-הטרוגנית של פאזות שונות, חלקן עם יותר ממסגסג אחד וחלקן עם יותר ממסגסג אחר או עם פחות מסגסגים. עם זאת, בסגסוגות אחרות, האלמנטים הלא מסיסים יכולים להפרד רק לאחר שההתגבשות מתרחשת. סגסוגות אלו נקראות סגסוגות אינטרמטליות (intermetallic alloys) מכיוון שאם הסגסוגת מקוררת מהר מאוד, היא יכולה להתגבש בהתחלה כפאזה הומוגנית, אבל הפאזה תהייה רוויה במסגסגים ובלתי יציבה. עם הזמן (או עם עלייה קטנה של הטמפרטורה), האטומים של המסגסגים הנוספים נפרדים מן הסריג הגבישי ויוצרים פאזות אינטרמטליות (כלומר, בתוך הסריג הגבישי), יותר יציבות, המשמשות לחיזוק של הגבישים מבפנים.
סגסוגות מסוימות ניתן למצוא באופן טבעי, כגון אלקטרום שהינה סגסוגת המורכבת מכסף וזהב. מטאוריטים לפעמים מורכבים מסגסוגות של ברזל וניקל. אחת הסגסוגות הראשונות שיוצרה על ידי בני האדם הייתה ברונזה, שהיא תערובת של המתכות בדיל ונחושת. ברונזה הייתה סגסוגת שימושית מאוד בעולם הקדמון, מכיוון שהיא הרבה יותר חזקה וקשה מכל אחת ממרכיביה. פלדה הייתה סגסוגת אחרת נפוצה. עם זאת, בימי קדם, היא יכלה להיוצר רק בכתוצר לוואי מקרי בתהליך החימום של עפרות ברזל בשריפות במהלך הזיקוק של ברזל. סגסוגות עתיקים אחרות כוללות בדיל, נחושת וברזל יציקה. בעידן המודרני, ניתן ליצור פלדה בצורות רבות. פלדות פחמניות שונות יכולות להתקבל על ידי שינוי ריכוז הפחמן בלבד, פלדה רכה כמו פלדה דלת פחמן או פלדה קשה כמו פלדת קפיצים. פלדות מסוגסגות יכולות להקבל על ידי הוספת מסגסגים אחרים, כגון מוליבדן, ונדיום או ניקל, וכתוצאה מכך לקבל סגסוגות כגון פלדה לשיבוב מהיר (high speed steel) או פלדת כלים. בפלדות מודרניות מוסיפים לרוב כמויות קטנות של מנגן בשל יכולתו להסיר מזהמים לא רצויים, כגון זרחן, גופרית וחמצן, אשר יכולות להיות להם השפעות מזיקות על הסגסוגת. עם זאת, רוב הסגסוגות לא נוצרו עד שנת 1900, כגון סגסוגות אלומיניום, טיטניום, ניקל, ומגנזיום. הסגסוגות העילאיות (superalloys) המודרניות, כגון Incoloy, Inconel, ו-Hastelloy, עשויות להיות מורכבות ממספר רב של מסגסגים שונים.
סיווג סגסוגות לפי סוגים
לרוב מסווגים סגסוגות על פי מתכת הבסיס שלהן:
סגסוגות פלדה- קבוצה זו כוללת את הסגסוגות: פלדות פחמן, פלדות מסוגסגות, פלב"מים ופלדות כלים.
סגסוגות אלומיניום
סגסוגות טיטניום
סגסוגות נחושת
סגסוגות מגנזיום
כללי
סגסוגת היא תערובת של מתכות או תערובת של מתכת ורכיב אחר. סגסוגת עשויה להיות תמיסה מוצקה של אלמנטים מתכתיים בפאזה בודדת או במספר פאזות שונות. תרכובות אינטרמטאליות הן סגסוגות עם סטוכיומטריה מוגדרת ומבנה קריסטלי.
סגסוגות משמשות במגוון רחב של יישומים. במקרים מסוימים, שילוב של מתכות עשוי להפחית את העלות הכוללת של החומר תוך שמירת תכונות חשובות. במקרים אחרים, שילוב של מתכות מקנה תכונות סינרגטיות למתכות השונות כגון עמידות בפני קורוזיה או חוזק מכאני. דוגמאות של סגסוגות הן פלדה, הלחמה, נחושת, בדיל וברונזה.
מרכיבי הסגסוגת נמדדים בדרך כלל על פי האחוז המשקלי שלהן. נהוג לסווג מסגסגים כאטומי החלפה או אטומי חדירה, בהתאם לסידור האטומי של הסגסוגת.
מבוא
סגסוגת היא תערובת של יסודות כימיים, אשר מהווה חומר לא תהור (תערובת) אשר שומר על תכונות של מתכת. סגסוג מבוצע על ידי ערבוב אלמנטים אלמטים, שניים או יותר, לפחות אחד מהם הוא מתכת, נקרא בדרך כלל המתכת העיקרית או המתכת הבסיסית, והשם של מתכת זו עשוי להיות גם השם של הסגסוגת. המרכיבים האחרים עשויים להיות מתכות או אל-מתכות אבל, הם יהיו מסיסים במתכת הבסיס המותכת.
התכונות המכאניות של סגסוגות תהיינה לעתים קרובות שונות לגמרי מאלה של הסגסגים שלה. לדוגמה, מתכת שהיא לרוב רכה, כגון